יתרון תחרותי – משאלת לב

יתרון תחרותי – משאלת לב

ראש הממשלה ושר האוצר הנחו לאחרונה את מנכ"ל משרד האוצר ואת ראש המועצה הלאומית לכלכלה לגבש אסטרטגיה כלכלית-חברתית למדינת ישראל ל-15 השנים הקרובות.  התכנית נועדה לאפשר לכלכלה הישראלית להתחרות ולהשיג יתרון תחרותי אשר יוביל אותה "להתברג" אל בין 15 המדינות המובילות בעולם מבחינת התמ"ג לנפש.

 

ה"יתרון התחרותי" המצופה אמור לקחת בחשבון את מצבו של המשק, את המשאבים העומדים לרשותו, לבחון מגמות , לבצע הערכה של הסיכונים , החסמים וההזדמנויות , להעריך מה עתידים לעשות ה"שחקנים" האחרים בשווקים הבינ"ל ולהציע מכלול של כלים , גורמים ושיטות באמצעותם ישיג המשק הישראלי יתרון מובחן ובר קיימא על פני משקים אחרים בעולם.

 

אסטרטגיה כלכלית-חברתית ארוכת טווח , כזו שראשי המשק מצפים לראות , איננה אמורה להיות נייר עמדה חד פעמי אלא תכנית פעולה רב שנתית .  תכנית המלווה , בוחנת ומתאימה פעילויות של כלל המשק ביחס לתמורות החלות בסביבה העסקית בכל רגע נתון.  התכנית הזו אמורה להיות מעין מכשיר GPS המנחה את ההנהגה הכלכלית במדינה מה וכיצד לעשות על מנת להשיג את היעד הנכסף.

 

נושא ה"תחרותיות של אומות" מעסיק כיום את רוב המדינאים ברחבי העולם על רקע תהליכי הגלובליזציה ועליית כוחן של אומות כמו סין והודו.  כולם עוסקים בחיפוש אחר ה"נוסחא" אשר תבטיח צמיחה , שגשוג ורווחה לעמיהם.  כולם רוצים "להבטיח עתיד" לדורות הבאים…

 

מייקל פורטר קובע כי יתרון תחרותי ארוך טווח איננו נשען על משאבים ואוצרות טבע , על חוזקו של המטבע או על מאגר כוח האדם של המדינות אלא על יכולתו של כל משק ( או של סקטור נתון ) ליזום התחדשות מהירה ויצירתית מתמדת .  קחו לדוגמא את ענפי היין באוסטרליה , בדרום אמריקה ואפילו בקליפורניה  ( הנאבקים על הבכורה אל מול ענף היין הצרפתי אשר קפא על שמרי תהילת העבר )  , קחו לדוגמא את איטליה אשר השיגה יתרון תחרותי מובחן בענף ההנעלה , האריחים , השיש והעיצוב המובילים את הפעילות בתחומים אלו בעולם כולו וקחו כדוגמא גם את ההי-טק הישראלי אשר שימש "קטר" לצמיחת המשק בעשר-חמש עשרה השנים האחרונות.

 

האם יכולה מדינת ישראל להשיג ,יתרון תחרותי" ? ?

תיאורטית – בוודאי שכן.  מעשית – קרוב לוודאי כי התשובה שלילית .

הבעיה איננה ביכולת התכנון.  היא גם איננה תוצאה של היעדר מקורות להשגת היתרון התחרותי המיוחל .  החסמים נעוצים בשני גורמים – בגורמי תרבות אופייניים למשק הישראלי מחד ובשיטת הממשל מאידך.

 

שיטת הממשל אצלנו , הבנויה על ריבוי מפלגות המתאגדות עפ"י אינטרסים אלקטוראליים קצרי טווח ועל ממשלות השורדות תקופות הנעות בין שנתיים לשלוש שנים בממוצע אינם מאפשרים מימוש תכנית יומרנית שכזו.  גם אם תוכן תכנית כזו  ( ואני מניח כי כולם יכירו בחשיבותה ) – אף ממשלה לא תוכל ליישמה בשל אילוצים פוליטיים קצרי הטווח .

 

הבעיה העיקרית נעוצה בתרבות הישראלית .  מקורה בחוסר הסבלנות, בהיעדר נורמות תכנון המבוססות על יעדים לאומיים ארוכי טווח , בהיעדר הסובלנות , באנוכיות והדאגה לאינטרסים סקטוריאליים צרים , בתחרותיות המבוססת על אגו ויצרים , המונעת שיתופי פעולה …

 

על מנת ליצור יתרון תחרותי מובחן חייבים להתקיים שני תנאים – תחרות עזה ( פנים וחוץ משקית ) ומוכנות לשת"פ בין גורמים עסקיים במטרה לחלוק תועלת ארוכת טווח .

 

תיאורטית מתקיימת בשוק הישראלי תחרותיות עזה.  התחרותיות היא בין יריבים קטנים , אשר נאבקים להתקיים ולא על מנת ליצור יתרון תחרותי ארוך טווח.  התחרותיות המקומית אינה מתבססת על מטרות ויעדים לאומיים-חברתיים כי אם על רצון לשרוד, על אגו, כבוד ויצרים.  התחרותיות המתקיימת כמעט בכל ענפי המשק מאופיינת כמלחמתית-קיומית ואינה מאפשרת בניה של חברות גדולות וגיבוש של אשכולות אשר יוכלו להתחרות אל מול יריבים בשווקים הבינ"ל.

 

ראו מה קורה בתחום ההי-טק הישראלי .  חברות הזנק רבות מפתחות "מנועי צמיחה" אדירים אולם אלו אינם משמשים בסיס לניכוס יתרון תחרותי ארוך טווח.  המוצרים והטכנולוגיות נמכרים לחברות גלובאליות עוד בטרם הניבו תפוקה ותועלת למשק הלאומי .  הכסף הגדול מסנוור את עיני הבעלים והמנהלים מבלי שלממשלות ישראל יש משנה סדורה באשר לעתיד המשק המקומי .

 

החברה היחידה אשר פעלה על בסיס יעדים ארוכי טווח, בראיה גלובאלית , היא "טבע" .  התרבות הניהולית והמבנה האישיותי של בעליה ומנהליה לדורותיהם הם אלו אשר אפשרו את ההישגים המרשימים אליהם הגיעה החברה.   אין לנו עוד "טבע" לא משום שאי אפשר לבנות אחת כזו בתחומי ההי-טק , בתחום הביו-טכנולוגיה, הכימיקלים , החקלאות , הביטחון… אלא משום שאין בקרבנו מספיק מנהלים המונחים על פי יעדים ומטרות עסקיים-לאומיים ארוכי טווח , אשר הנם בעלי אוריינטציה ברורה, מקצועיים, קרי רוח ונחושים …

 

האם אפשר להכין תכנית אסטרטגית למדינת ישראל ?  כאמור , וודאי שכן.  מעשית אי אפשר יהיה למרבה הצער ליישמה .  בעיניים כלות נמשיך להביט כיצד יזמות ויצירתיות ישראלית משמשים לביצורם של חברות ומשקים זרים…

 

2018-03-15T10:33:37+00:00